אבחון פסיכודידקטי למבוגרים, כשהשאלות על הלמידה מגיעות מאוחר

יש מבוגרים שמספרים את אותו סיפור כמעט במילים זהות. בבית הספר תמיד אמרו להם שהם חכמים אבל לא מתאמצים מספיק, הם עברו את הבגרויות בקושי או בכלל לא, ומאז הם נמנעים ממצבים שדורשים קריאה ארוכה או כתיבה מסודרת. חלקם הצליחו מאוד בעבודה, דווקא בזכות יכולות אחרות, ועדיין כל קורס השתלמות או מבחן הסמכה מעורר אצלם חרדה ישנה. חלקם רוצים לחזור ללימודים ולא בטוחים שיעמדו בזה. השאלה שמלווה אותם היא פשוטה ומתסכלת, למה זה כל כך קשה לי.

מי שמגיע לאבחון פסיכודידקטי בגיל מבוגר מביא איתו בדרך כלל ערימה של זיכרונות מבית הספר. חלקם מצחיקים בדיעבד, וחלקם עדיין צורבים. המורה שהקריאה בקול את הציון, הבחינה שנמשכה שעה אחרי שכולם יצאו, התחושה שכולם מבינים משהו שאתם לא. הזיכרונות האלה הם לא רק רקע רגשי, אלא גם מידע חשוב למאבחן. כדאי לא להתבייש לספר עליהם.

אבחון פסיכודידקטי למבוגרים נועד לתת מענה לשאלה הזו. מדובר בהערכה מקצועית שבוחנת את מיומנויות הלמידה, את הפרופיל הקוגניטיבי ואת ההיבטים הרגשיים, ומנסה להבין מה עומד מאחורי הקושי. אצל מבוגרים הוא מקבל משמעות מיוחדת, כי הוא לא בא רק לתכנן את השנה הבאה, אלא לעיתים גם להסביר עשרות שנים של חוויות. רבים מתארים את פגישת המשוב כרגע שבו משהו מתיישב. זה לא משנה את העבר, אבל משנה את הדרך שבה מסתכלים עליו.

במכון אור מבצעים אבחונים לילדים מגיל 6, לבני נוער, לסטודנטים ולמבוגרים, ולפי אתר המכון מבוגרים פונים בעיקר כאשר קיים קושי מתמשך בלמידה שלא זוהה בעבר. אבחון פסיכודידקטי במכון נערך במתכונת משולבת של הערכה פסיכולוגית, בדיקה דידקטית ומבחן וקסלר, והוא מבוצע על ידי פסיכולוגים חינוכיים. המשמעות היא שהקושי נבחן מכמה זוויות ולא דרך מבחן בודד. אצל מבוגר זה חשוב במיוחד, כי שנים של התמודדות יוצרות לא פעם דרכי עקיפה מתוחכמות שמסתירות את הקושי המקורי. הערכה רחבה עוזרת לראות גם את הקושי וגם את הכלים שנבנו סביבו.

למי מתאים אבחון פסיכודידקטי בגיל מבוגר

הסיבות לפנייה מגוונות. יש מי שעומדים לפני הרשמה לתואר או ללימודי תעודה ורוצים להבין מראש מה יעזור להם להצליח. יש סטודנטים שכבר לומדים ומרגישים שהם משקיעים פי כמה מחבריהם לספסל הלימודים. יש עובדים שנדרשים לעבור מבחן מקצועי או הסמכה ונתקלים שוב ושוב באותו קיר. ויש מי שפשוט רוצים לדעת, כי ההבנה עצמה חשובה להם. בכל המקרים האלה, המטרה היא לקבל תמונה ברורה ולא תווית.

מבוגרים מגיעים לאבחון עם יתרון ועם אתגר. היתרון הוא היכולת לתאר במדויק מה קשה להם, באילו מצבים ומה עוזר. כדאי לנצל את זה ולהגיע עם רשימה של דוגמאות: סוג הטקסטים שקשה לקרוא, מה קורה כשצריך לכתוב מייל ארוך, איך נראה הזמן במבחן. האתגר הוא שחלק מהקשיים כבר עטופים בשכבות של הימנעות, בושה או תסכול. החלק הפסיכולוגי של האבחון מאפשר להבין גם את השכבות האלה, ואת האופן שבו הן משפיעות על הביצוע בפועל.

החלק הדידקטי בודק את מיומנויות הלמידה עצמן, כמו קריאה, כתיבה, איות, הבנת הנקרא, הבעה וחשבון, בהתאם לסיבת הפנייה. אצל מבוגרים יש משמעות רבה לשאלה איך המיומנויות האלה עומדות בדרישות של לימודים אקדמיים או של עבודה, ולא רק איך הן נראות במבחן מנותק מהקשר. מבחן וקסלר מוסיף מידע על הבנה וחשיבה, זיכרון עבודה ומהירות עיבוד. הוא אינו קובע לבדו אם קיימת לקות למידה, אבל עוזר להבין את הקשר בין היכולות לבין התפקוד. לא פעם מתגלה פרופיל של יכולת חשיבה גבוהה לצד מהירות עיבוד איטית, וזה מסביר הרבה.

מה עושים עם אבחון פסיכודידקטי בעבודה ובלימודים

ההמלצות בסוף האבחון יכולות לכלול כיווני למידה, התערבות והתאמות בדרכי היבחנות כשיש לכך הצדקה מקצועית. בלימודים אקדמיים, מוסדות רבים מפעילים מנגנונים לבחינת בקשות להתאמות, והאבחון יכול להיות חלק מהבקשה, בהתאם לדרישות של כל מוסד. כדאי לבדוק מראש מה המוסד שלכם מבקש, כדי לא לגלות זאת שבוע לפני תקופת המבחנים. גם בלי התאמות פורמליות, ההבנה של הפרופיל האישי מאפשרת לבחור שיטות למידה שמתאימות יותר. סטודנט שיודע שהוא לומד טוב יותר דרך האזנה, למשל, יכול לבנות לעצמו סדר עבודה אחר לגמרי.

בעבודה השיקולים שונים. אין חובה לשתף מעסיק בממצאי אבחון, וההחלטה אם ומה לשתף היא אישית לחלוטין. עם זאת, ההבנה עצמה יכולה לשנות הרבה גם בלי שאיש יודע עליה. מי שמבין שקשה לו לעקוב אחרי הוראות מילוליות ארוכות יכול לבקש סיכום בכתב אחרי פגישות. מי שמתקשה בכתיבה יכול להיעזר בכלים טכנולוגיים להקלדה קולית או לבדיקת איות, ולהקדיש את האנרגיה לתוכן.

יש גם צד רגשי שאי אפשר להתעלם ממנו. מבוגרים רבים נושאים איתם סיפור על עצמם שנכתב בכיתה, לא חכם מספיק, לא ממושמע, לא בשביל לימודים. כשהאבחון מראה תמונה מורכבת יותר, עם חוזקות ברורות לצד קשיים מוגדרים, הסיפור הזה יכול להשתנות. זה לא תמיד קורה ביום אחד, ולפעמים מגיעים גם רגעים של כעס על השנים שעברו בלי הבנה. גם התגובה הזו טבעית, וכדאי לתת לה מקום ולא למהר לסגור אותה.

לא כל מבוגר שפונה לאבחון יגלה לקות למידה. לפעמים מתברר שהקושי קשור יותר לקשב, לחרדה או לנסיבות חיים, ולפעמים שהיכולות תקינות לגמרי והבעיה היא בעיקר בהרגלי למידה שלא התפתחו. גם ממצא כזה שווה הרבה, כי הוא מכוון את המאמץ למקום הנכון. במקום לחפש עוד ועוד שיטות בניסוי וטעייה, יש בסיס מקצועי לבחירה. ההחלטה מה לעשות עם המידע נשארת שלכם.

כדאי להתכונן ליום האבחון כמו שמתכוננים לכל יום עמוס. לישון טוב, לאכול לפני, להביא משקפיים אם צריך ולהגיע בלי לחץ של פגישת עבודה מיד אחרי. אם יש מסמכים מהעבר, כמו תעודות, אבחונים קודמים או מכתבים מבית הספר, כדאי להביא אותם. הם יכולים לעזור למאבחן להבין את הרצף ההתפתחותי, גם אם עברו שנים רבות. ואם אין, זה לא מונע מאבחון להתקיים.

חשוב גם לנהל ציפיות. אבחון אינו פתרון קסם, והוא לא יהפוך לימודים קשים לקלים בן לילה. מה שהוא כן נותן הוא הבנה, שפה ותוכנית. מבוגרים שמשתמשים בממצאים כדי לבנות שגרת למידה חדשה, לבקש התאמות כשהן מוצדקות או לבחור מסלול לימודים שמתאים להם, מדווחים לעיתים קרובות על הקלה משמעותית. ההקלה הזאת לא נובעת רק מהכלים, אלא גם מההבנה שאפשר להפסיק להילחם בעצמכם.

לפעמים האבחון הוא גם נקודת פתיחה לשיחה עם בני המשפחה. הורים שעוברים אבחון בעצמם מזהים לעיתים דפוסים דומים אצל ילדיהם, ויכולים לגשת לנושא ברגישות רבה יותר. בני זוג מבינים טוב יותר למה משימות מסוימות מעוררות מתח. השיחות האלה אינן חובה, אבל הן יכולות לשנות את הדינמיקה בבית. ההבנה שמגיעה מאוחר עדיין יכולה להועיל לכל הסובבים.

יש גם שאלה של עיתוי בחיים הבוגרים. מי שנמצא באמצע מעבר דירה, תקופת לחץ בעבודה או לידה של ילד, עשוי לגלות שהעייפות והעומס משפיעים על התפקוד במבחנים. אין סיבה לדחות אבחון לאין קץ, אבל כדאי לבחור תקופה יציבה יחסית. אם אתם עומדים לפני לימודים, עדיף לקבוע את האבחון כמה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים. כך יהיה זמן לקרוא את הדוח, לשאול שאלות ולהיערך. הלחץ של הרגע האחרון לא עוזר לאף אחד.

מבוגרים שואלים לעיתים קרובות אם יש טעם באבחון כשכבר מצאו דרכים להסתדר. התשובה תלויה במה שאתם רוצים להשיג. אם הדרכים שמצאתם עובדות ואינן גובות מחיר גבוה, ייתכן שאין צורך. אבל אם הן דורשות מאמץ עצום, גורמות להימנעות מהזדמנויות או מלוות בתחושת כישלון מתמדת, הבנה מקצועית עשויה לפתוח אפשרויות חדשות. לפעמים מספיק להבין למה משהו קשה כדי להפסיק להאשים את עצמכם.

חלק מהממצאים יכולים להפתיע גם את מי שחשב שהוא מכיר את עצמו היטב. מבוגר שתמיד חשב שהוא גרוע במתמטיקה עשוי לגלות שהקושי האמיתי הוא בזיכרון עבודה, ולא בהבנה של מושגים מתמטיים. מבוגרת שחשבה שהיא קוראת לאט כי היא לא מתרכזת עשויה לגלות פרופיל מסוים של קושי בפענוח. הבחנות כאלה משנות את סוג העזרה שמתאים. הן גם משנות את הסיפור שאתם מספרים לעצמכם.

אחרי האבחון כדאי לתת לעצמכם זמן לעכל. קראו את הדוח פעם אחת ברצף, ואחר כך שוב בעיון, עם עט ביד. סמנו את מה שמתאים לחוויה שלכם, ואת מה שמפתיע או לא ברור. הביאו את השאלות לפגישת המשוב, ואל תהססו לבקש הסברים נוספים. דוח שמובן לכם שווה הרבה יותר מדוח שנשאר בתיקייה.

לבסוף, כדאי לזכור שהבנה היא רק התחלה. מבוגרים שהפיקו תועלת רבה מאבחון מתארים בדרך כלל תהליך של כמה חודשים, שבו ניסו כלים חדשים, ויתרו על חלקם ואימצו אחרים. יש מי שנעזרו במאמן למידה, יש מי שפנו לייעוץ לימודים או לתמיכה רגשית, ויש מי שפשוט שינו את סדר היום. אין דרך אחת נכונה. מה שחשוב הוא לנסות, לבדוק ולהתאים.

מכון אור, בהנהלת ד"ר אורה שדה, מציע אבחונים פסיכודידקטיים למבוגרים לצד אבחונים דידקטיים, אבחוני קשב ואבחונים פסיכודיאגנוסטיים, וכן אבחונים ייעודיים לסטודנטים. המכון נמצא ברחוב משה דיין 11 בראשון לציון, ליד צומת הקניון הזהב, וניתן לפנות בטלפון 03-6573630 או 052-3521469. לפי האתר, ניתן להשאיר פרטים לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות. מי שנושא איתו שנים של שאלות על הלמידה יכול להתחיל משיחה אחת, בלי התחייבות.